6–7–2016
מי יתן
ויפול בחלקי
פרק זמן
זמן שבו
יהיה לי זמן
לשבת
ולהתבונן
לשבת
ולנשום
לשבת
ולנוח
מי יתן
ואעבור את
מִשְבְּרֵי הזמן הזה
הזמן שבו
אני נסחפת
הזמן שבו
אני נלחמת
על נפשי
מי יתן
ואנצל מן הסופה
מי יתן
ואמצא בחיַי
– ולו מאוחר –
מנוחה.
–––
הערב
כשניגנתי
כמה פרליודים
של באך
נוחמתי
הסערה לרגע
שַכְחָה
ועובדת החיים
ועובדת המוות
נחו להן
זו לצד זו
והתערסלו על
גַלֵי הצלילים
העולים ויורדים להם.
אנחנו כבר
לא צעירים
ויש מִבֵּינֵינו
שְחוֹלים
ויש גם
שהמוות כבר חֶלְקם.
הפגישה הזאת
עם מוות של חבר
מזכירה
ובזאת גם אולי
אפילו מנחמת
מזכירה
שזה באמת זְמני
ושבאמת באמת
כולנו נמות
ושזה באמת
אפילו
לא נורא.
–––
מבפנים
אני דוהרת
מבפנים
אני עדיין
בוערת
אני רצה
מבפנים
אני קופצת
אני משתוקקת
מבפנים
להספיק
מבפנים
אני מאוד
קִצרת רוח
אני מאוד
רדופת אג'נדה
מבפנים
אני חייבת
אני אחרת
מאוד מאוד
רוצה
לכן הערב
כתבתי
תפילה קטנה
לעצמי
בה אני
מאחלת לעצמי
שאשרוד
שאעבור
את כל
הרְצִיָה הזאת
ואגיע
יום אחד
לְמֵי מנוחות.
מי יתן.
–––
וילדתי הגאה
הנישאת על כּיתפֵי
המורמת אל על
הנישאת על כפיים
הנאהבת
הנעימה
הצוחקת
הטובה
אשריִיך בהוריִיך
עומדת אני
ומביטה
הלב מלא
הודיה
הקלה
שִמחה.
–––
חבר של
בעל לשעבר
חבר שהיה
גם חבר
שלנו
גם קצת
שלי
חבר שהיכרתי
כבר משנות העשרים
לחייו
עם תספורת פאנק
עם ביגוד–שנות–שמונים
עם מוסיקה של אז
חבר שלפעמים
רואים בעיר
או פוגשים בחנות
ולאט מתבגר
כמו כולנו
ופתאום
מחלה
פתאום כך
אב לילדים
בעל לאישה
שנים על שנים
בין עצב לתקווה
והנה אתמול
נרו כבה
עצוב
עצוב
ובלתי נמנע.
נוח בשלום
א.י.
שולחת את אהבתי
לַלְשְעבר
לחברים ולמשפחה.
–––
הרבה אהבה
יש.
הרבה קושי
גם יש.
נסיון
להיות אדם
יותר טוב.
לאהוב
את עצמי.
לאהוב
אחרים.
עם כל הקושי
יש תחושה
של דרך
של כיוון
ואפילו
של הצלחה
הרי רק הנסיון עצמו
הוא כבר
הצלחה
לרצות
להיות
אדם
יותר טוב
זה מַצפֵּן
זה מורה דרך.
–––
רשימת מטלות:
|
לשיר לנגן לכתוב לצייר לסרוג לתרגם לבשל לארח לגנֵן לסוע ללכת להתעמל לשחות לנוח לישון למדוט לדבֵּר לשתוק לצאת לחזור לכאוב להתרפא להתלבט |
להתחבט להחליט להתחרט לעשות לחדול למחוק להתחיל להפסיק לקנות למכור לנוע לשבת לקום לרקוד להקשיב לשמוע לראות להביט לשתות לאכול להזיע להתרחץ לנקות |
לכבס ללכלך לכעוס לסלוח לתת לקבל לִבְכּוֹת לְבַכּוֹת לנחם להתנחם לחוֹות לחלום להתבלבל להתרכז לשַנות להשתנות להתאמץ להרפות לשוחח להיות לדעת לעשות למות |
–––
כשאני חושבת
על המוות
שלי
אני חושבת
על כל
מה שצריך
לסדר
לארגן
אני חושבת
על איך
אני רוצה
שזה יהיה
איפה אקבֵר
איזו מוסיקה
אני חושבת
על הילדים
ורוצה לנחם אותם
להיות איתם
לאמר
שזה בסדר.
אני גם רוצה
שהם
יכירו אותי
שיקראו
כל מה שכתבתי
שיבינו אותי.
אני רוצה
ורוצה.
האם זה חשוב?
האם 'אני'
זה הכָּתוּב?
האם 'אני'
זה המְדַבֵּר?
האם 'אני'
זה בכלל חשוב?
אולי חשוב
שהיכרנו
שנגענו
אולי חשוב
מה שבֵּינֵינו
מה שהתחבר
מה שמשותף.
אולי ה'אני'
הוא פחות
מיוחד
ממה שהוא
חושב שהוא...
–––
והרבה
הכרת תודה
עושר
נפל בחלקי
אני מוקפת
אהבה
אוהבים
אהובים
טוּב
ויופי
יצירה
ורצון טוב
חמלה
וקבלה
חברוּת
ומסירות
תודה
תודה
תודה
לכולכם
על
כל זאת.
–––
ועוד מִשאלה
שאדע להיות בחוץ
מי שאני בפנים
שאדע להראות
שאדע לבטא
את האושר
את העושר
את הכרת התודה
את האהבה
שאדע להראות
ולחלק
את כל אלה
עם אהובַי
ואוהבַי.
Geen opmerkingen:
Een reactie posten