יומן מסע בשורות קצרות – ישראל 2016

  

9.10.2016

תל אביב, ים, שישי נעים, שבת רועש

תל אביב, מיצים בריאים מכל הסוגים

תל אביב, פתוחה כל הלילה

תל אביב, מסעדות ועוד מסעדות

תל אביב, אנשים ועוד אנשים להיראות להיראות

תל אביב, חם, וכבר פחות

תל אביב, רעש סירחון ולכלוך

תל אביב, רחובות שקטים

ובת ים

זיכרונות של ילדה

בת ים

סבא סבתא שדרות העצמאות מתקני המשחקים שהשתדרגו להם פעם היתה קרוסלה פשוטה

בת ים

קיץ עם שוקי שְחִיָה אחרי צְפִיָה במלתעות ואיך הוא הפחיד אותי

בת ים

חוף הסלע, הסלע שנראה פתאום כל כך קטן...

בת ים

רוסית היא כאן השפה הרשמית ומִגדלי דירות הפאר צומחים כפטריות

בת ים

דודים ודודות לבקר או לא לבקר

בת ים

זכרונות פליאה איך גם לכאן חדרה המאה העשרים ואחת על כל יופיה וכיעורה

 

9.10.2016   

עין ורד

 

צמחי תבלין באגדים תלויים

מן התקרה

בחוץ לימון תפוז גן ירק

מפליא איך חי הכל בחום הזה

ריחות שמנים וסבונים

גֶקו אחד גבוה ואחד

רץ רץ מתחבא מתחת למקרר

עורבנים צועקים אולי גם תוכים

במיטה שומעת

רשרושים על הגג

עכבר, ציפור?

בִּקתה בטבע

פרדס כפר לא מוכר

מחר מחר

אכיר

  

13.10.2016

ישראל 

שאני מתגעגעת אליה

כל כך

כשאני בהולנד

זאת לא אותה

ישראל

שבה אני נמצאת

בביקורים

 

הראשונה

רכה

חלומית

ילדותית

גיל התבגרותית

בוקעת מתוך תכניות רדיו

עם שיריה היפים

עם אנשיה החכמים

מראותיה המרהיבים

אור השמש הבוהק

הצלול הנקי

השמיים הכחולים

והים העוד יותר

אויר הרים

צלול

 

השניה

קשה

עצבנית

כעוסה ורוטנת

רחובותיה הומים

אנשיה צועקים

כבישיה פקוקים

רכביה מתפתלים

אקלימה אכזר

אוירה מזוהם

קרועה

מפורדת

 

לפעמים

הן נפגשות

חופפות להן לרגע

או אפילו ליותר

ואז

באמצע רחוב הומה וצועק

עולה קולו של אפרים שמיר

מצפיפות מסעדה

או שרות הצופיות בשדרה

או עוטף

הים החם

את גופי

המתעלם מגופם

של שאר המתרחצים

קולות הריקודים

המשחקים

ושאר השמחות

של שבת

ים תיכונית

בתל אביב

 

14.10.2016

אפילו מעצב

אפשר לבנות טירה

אפילו טירה

אפשר לבנות מעצב

אפשר לבנות

מגדל

מכאב

בית

מבדידות

וילה

מיאוש

ארמון אפשר לבנות

מפחד

מפחד אפשר

הרבה דברים לבנות

כה רב צדדי הוא

שימושי

לבֵנים ללַבֵּן

זו על גבי זו

להניחן

והנה

בִּניָן

מילים למַלֵל

לרשמן

זו

תחת

לזו

והנה

שיר

 

24.10.2016 

עין ורד

 

אני כאן

בבית קטן

בית בודד

מוקף בגדר

בחלקו

פונה לשדות

עם שער

שאינו ננעל

עם קולות

בחשיכה

שמגיעה מוקדם

קולות

מן הגג

מן הקירות

מן החצר

מן המרפסת

חיות שונות

דרות בו

מתגוררות גם

בסביבתו

כשהגעתי

קיבלו את פני

בערב

כמה שְממיות

אחת על התקרה

ואחרת קטנה

התחבאה לה

נחבאה לה

בין הכלים

ליד המקרר

עכבישים

חשים שזהו ביתם

כך נראה

תלויים על עִם

ובלי-מה

ומי אני

שאחליט לגרשם?

ליד הברז

בגינה

בעת ההשקיה

מופיע בקביעות אדוקה

צפרדעון צמא

ציפרים הרבה

שלדג לבן חזה

מסלסל בעוז

את מרחב מחייתו

צופיות

הגבר הכסוף

ואשתו האפרורית

בולבולים

שחור-צהבהבים

תוכים

ירוקים צרחנים

לא שייכים

עורבנים

עונים להם

בקולניות מקומית

והנה קיפוד

רצרץ לו

בחשיבות ממהרת

כנראה אץ

לכרסם

בגידולי הגן

לקראת ערב

ממש כאילו

שמוליקיפוד עצמו

לטאות זריזות

חומקות אל בין

הסלעים

המשמשים כאן

כמדרגות

חרדונים

על קיר בשמש

ומה רוחש

בלילה כל כך

שם בחלל הגג?

ציפורים עם גוזליהן?

הקולות לעיתים

נשמעים

כמו

עדר פילים קטן

והבית כולו רועד

מן הדהירה

מצד לצד לצד...

(והחיה המשונה מכולן

אדם צעיר

משקה

עץ לא בוגר

בלילה

עם פנס

ביד אחת

וצינור

בשניה...)

הבית

חי

נושם

מפטפט

ללא הרף

ואני כאן

מאזינה

לו

ולקולותיו

מאזינה

גם

לקולות

של

עצמי

13.10.2016

אבן

 

ירושלים

עיר של אבן

אני

ילדה של ירושלים

אני

ילדה של אבן

 

ירושלים

קפאה בתוכי

כמו אבן

אני בה

היא בי

קשה

כולה קשה

כמו אבנים

בליבי

 

אני

הולכת ברחובות

ירושלים

והיא

מצֵירה את צעדי

מצדדת את צילי

צופה בי

מתוך

מסתרי גדרותיה

עין של אבן

 

קשֶה עלי

ליבי

כשאני ברחובותיה

בבתיה

קשה עלי נְשימתי

קשה עלי נִישמתי

 

מכל פינה

מכל סימטה

מזדקרים

זכרונות מאובנים

חרוטים בי

כאבים משורטטים

כאבים חצובים

 

אבן את

ואבן תשארי

אבן בליבי

אבן חותכת

 

17.10.2016

אבן 2

 

ואולי גם את

כמוני

זקוקה לליטוף

לחיבוק

לאוזן קשבת

לברוח ממך

זה לא להבין

את קושייך

ללכת בתוכך

ללטף את אבנייך

ביַדַיי

בעינַיי

לאהוב אותך

לאהוב אותי

בתוכֵך

 

24.10.2016

בנות כיתתי

כמו מתוך

חלום

כמו מתוך

מוחי

מחשבותי

זכרונותי

כְּתבַי

יצאו

ובאו

פתאום

אל

בית קפה

עכשווי

עם

חזוּת

נשית

עכשווית

עם

רכב

ומשקפי שמש

סמארטפונים

ותמונות של הילדים

בנות כיתתי

מסתבר

חיות חיים

משלהן

כבר

כחמישים שנה

מישהו

נתן להן

רשות

להתבגר

להבשיל

להשתנות

להתחתן

ללדת

לעשות קריירה

להפוך

לנשים

של ממש

בשר ודם

כאילו

הן לא

מודעות

לקיומן

הבלעדי

בתוך

זכרוני

מחשבותיי

רגשותיי

ואפילו

גופי

מישהו

נתן להן

רשות

זאת לא

הייתי

אני

 

24.10.2016

היום בים

נשמתי

רוח

מלח

גלים

רסיסיהם

היום בים

ראיתי

כחולים

תכולים

אפורים

צהובים

לבנים

שחורים

היום בים

התבוננתי

בילדים

בסירות

במחשבותיי

במה שמפריע

להתבוננותי

היום בים

ראיתי גם

תנועה

שמעתי

שאון

חשתי

חום

היום בים

נגעו בי

אויר

רוך

זוך

היום בים

אמרתי

אני רואה

אני שומעת

אני חשה

אני נושמת

אמרתי

תודה

5.11.2016

הטיול הוא מורה

ממש לאט

אני לומדת

קצת דברים

בכל יום

שמה לב

שהנה

אולי יש

טיפה יותר

גמישות

התעגלות

אולי

התרחבות

אולי

השתתקות

פה ושם

טיפות של

שינוי

מי יתן

וירבו הטיפות

לגשם של

שינוי

 

4.11.2016 

הררית

 

רגעים של

דמדומים

רגעים של

קריאת מואזין ועוד מואזין

רגעים של

עמק מאפיל

רגעים של

אורות מהבהבים על הר ממול

רגעים של

נדנוד זוגי נינוח על כסא נדנדה

רגעים של

שקט חמים

של

רוח שקטה

רגעים של

רצון לזכור

לאחוז

ולא לעזוב

כאלה מין

רגעים

4.11.2016 

כשאני כותבת

אני יודעת

כשאני לא כותבת

אני מתבלבלת

כשאני כותבת

אני שומעת

כשאני לא כותבת

אני חירשת

כשאני כותבת

אני מרגישה

כשאני לא כותבת

אני נאטמת

כשאני כותבת

אני רואה

כשאני לא כותבת

אני מגששת באפלה

כשאני כותבת

אני נושמת

כשאני לא כותבת

אני מתנשמת

כשאני כותבת

אני בהירה

כשאני לא כותבת

אני עכורה

כשאני כותבת

אני מבינה

 

5.11.2016

סריגה תפירה מוזאיקה

ציור כיור סיפור

כתיבה שירה נגינה ניגון

המהום זמזום סלסול

תנועה עמידה ישיבה ריקוד

תנוחה יציבה פיתול

הרמה הורדה הנפה

ברירה שטיפה ניקוי

חיתוך טיגון בישול

הקלטה ניסוי טעיה

פיסול שבירה הדבקה

גזירה חיפוש חיבור

עיגול מילוי קווים

צבע אור צל

עריכה חריזה משקל מקצב

קצף שצף הרפיה

שאיפה נשיפה שאיפה

חזרה הרחבה צמצום שינוי

הרכבה מורכבות פשטות

זריחה דעיכה שקיעה אפלה

קרן אור רעיון המשך התחלה

הקשבה

השמעה

משוב חוזר

 

8.11.2016 

הליכה מתל יודפת להר עצמון וחזרה

 

הלכתי

הלכנו

ירדנו

עלינו

השקפנו

ראינו

מצאנו

שוחחנו

שתקנו

עייפנו

נחנו

הלכנו

הלכנו

הלכנו

עייפתי

נחתי

הלכתי

עייפתי

עייפתי

כשלתי

נדמתי

נחתי

שתקתי

הקשבתי

הרגשתי

נשמתי

הלכנו

עלינו

ירדנו

הגענו

8.11.2016

ילדה בוכה בתוכי

תבכי ילדה, תבכי

תינוקת מתפנקת בתוכי

תתפנקי תינוקת, תתפנקי

נערה כועסת בתוכי

תכעסי נערה, תכעסי

אישה דואגת בתוכי

תדאגי אישה, תדאגי

מחשבה חולפת בתוכי

תחלפי מחשבה, תחלפי

אגרופים נקפַּצים בתוכי

תִקַפצו אגרופים, תִקַפצו

נהמה נוהמת בתוכי

תנהמי נהמה, תנהמי

נשימה ננשמת בתוכי

תנשמי נשימה, תנשמי

תנשמי

תנשמי

  

8.11.2016

שוב לעזוב

שוב

להיפרד שוב

ללכת מכאן

שוב

כאילו רק

הגעתי וכבר

עוזבת

כאילו

בכלל לא

אהבתי

להיות כאן

כאילו בכלל

בכלל לא

כאילו

כאילו היה

קשה

קושי האנשים

ברחוב ובמיוחד

בכבישים

הקשים

מהירויות קשות

סיבובים עליות

תלולות תלולים מפותלים

שלא לדבר על

מה שלא דובר

וגם לא ידובר

וכל השאר

קניונים עמוסים

אנשים רעבים

רצים וזוללים

מרעישים ומלכלכים

כאילו אין

גבול

כאילו אין

כאילו

ויש יש

יש

אנשים יפים

מקומות יפים

ויש

יש

עדינות

חברות

אהבה

יש

כן

יש

אז למה

בכל זאת

הכיעור מתגבר

ולמה

בכל זאת

עצוב שוב

לעזוב

שוב

ושוב

 

---

אחרי הפגישה

הפרידה

אחרי העומס

ההקלה

אחרי ההתנפלות

השקיעה

אחרי הבהלה

הרגיעה

אחרי הבלבול

המקום

פגשתי אתכן

נפרדת לשלום

נבהלתי מכן

לוקחת מרחק

התרגשתי אתכן

נושמת לרווחה

שמחתי אתכן

הולכת לדרכי

הערתן שדים

שכח כוחם

נשמתי התערבלה

והנה אויר

 

---